Breakwater לחלוחית לנשמה ביום סגריר

מכיוון שזו אחת מעטיפות התקליטים המרהיבות/סקסיות שפגשתי, החלטתי לפתוח בה.

Breakwater

ב-1978 התאספו שמונת חברי Breakwater מפילדלפיה והוציאו את אלבום הבכורה הנפלא שלהם, הנושא את שם ההרכב. המידע עליהם מועט ב-Allmusic ואין אפילו ביקורת משבחת, כפי שהיה ראוי מאוד, לנוכח המוזיקה שעל הפרק.


תקליט חם ונפלא, לחנים מקפיצים ונפלאים, על הגבול הדק בין פאנק לסול רך ומתוק, עם נגיעות סינתיסייזרים קלות מאוד על גבול הדיסקו בשיר Do It Till the Fluid Gets Hot. כלי מיתר ונשיפה מעשירים את הצליל בטעם טוב ובתבונה לכל אורך האלבום, אבל הסאונד לא רך או חנוני. בכלל לא. בס ותופים, גיטרת קצב מרנינה. אלה מחזיקים את Breakwater מעל המים כל הזמן, שומרים על קצב כמעט רקיד, מאושר, פועם.


אחד השירים החזקים בתקליט הוא You know I love you, ששמו הקלישאתי לא מעיד על איכויותיו מחזקות הנפש והלב.

נסעתי היום לריאיון עבודה נוסף. לאחר כמעט חודשיים של יציאה ממעגל העבודה, החיים ללא עבודה נראים לי בלתי-אפשריים. פרט לקשיים הכלכליים המצטברים בהתמדה, עבודה כשלעצמה חסרה לי. לעבוד, להתעסק, לרוץ אחרי היממה. להרגיש שאני מביא תועלת בעולם, להיות אדם יצרני.

בדרך לראיון העבודה הרגשתי שזה לא הולך לקרות, שאני זקן מדי, פחות מדי מוכשר, שלא תהיה לי כימיה עם המראיינים. שאני הולך לפשל. החולצה המכופתרת שלבשתי היתה מקומטת ומלוכלכת, מלאה בפיסות צמריריות של בד שנדבקו אליה בכביסה האחרונה, על מכנסיי כתם יבש של מזון עתיק. מראת הרכב שיקפה לי דמותו של דוד מתקמט, מקריח, לא מוכשר בעליל.

ברכבי מחובר למערכת נגן האייפוד הקטן שאתי בכל נסיעה. דיפדפתי רגע בין התקליטים המאופסנים עליו כרגע, וניגנתי לי את השיר הבא:

בין-רגע הבנתי מה צריך לעשות! לשפר מצב הרוח. ומיד.
ראשית קראתי לסבי שבשמיים, והזכרתי לו שהוא צריך לעזור ולדאוג לפרנסה טובה לנכדו. שיפעיל איזו פרוטקציה שצריך עם החבר'ה המכונפים סביבו. שיגרתי SOS גם לבורא הכל, שייתן פוש קטן לעגלה הזו, שתתחיל להתגלגל שוב. ושיתייעץ עם סבא נחמיה אם הוא בספקות עלי. ואז, לעצמי, מול הכביש ומראת הרכב הקטנה, כשסבי והכל-יכול במושב האחורי של הקורסה, פתחתי בנאום חיזוק בטחון עצמי נפלא, על כמה אני טוב, מוצלח, מוכשר, יפה, אהוב. קטן עליי. יהיה טוב. מכרתי לעצמי בולשיט כזה, כשברקע Breakwater מקפיצים את האוויר וממלאים אותו ניחוחות פרחים ואומץ גברי.
מה אגיד לכם? זה עבד. הראיון היה נהדר, הוזמנתי לפגישה נוספת עם הבעלים/מנכ"ל החברה בהמשך השבוע.

ממליץ לכולם: הקשיבו לתקליט הזה. ברגעים קשים. ברגעים קלים. כל הזמן.

הנה קישור להורדה:
https://mega.co.nz/#!xZQHjJqB!ECezVyWuviv6s1qfBHLE7kyD7Wljy_YqrZzDUhOtuT4
(82.9 MB)

הקדמה/פתיח והנשמה של רוני מק'ניר

הבלוג הזה יעסוק במוזיקה, ובעיקר - מוזיקה ישנה. שנות ה-60 עד שנות ה-80, ובתוך שנים אלו בעיקר בסול, פופ, פאנק, רגאיי  ודאב, דיסקו, דאנס, פרוטו-האוס ורוק. עניין ההגדרות והמיונים של מוזיקה לפי ז'אנרים ותתי-מחלקות לא ממש מעניין, ולא חשוב. העיקר הוא התוכן, הצליל, והאופן שבו הוא מתממשק עם חיינו כיום. כשם שאני שומע מוזיקה ממגוון שנים וסגנונות, הבלוג הזה לא יעסוק בסגנון מוזיקלי אחד, אלא במוזיקה בכלל.
הרבה מהאופי, הלחן והאישיות עזבו את המוזיקה ככל שהפקת מוזיקה הפכה עניין למחשבים, מכונות, ומקצוענים בתחום. ולא שיש רע במקצוענות. או במחשבים. פשוט, כמו איש הפח מארץ Oz, בהרבה מקרים הלב הפועם, האנושי, חסר, חלול, לא נמצא בגוף היצירה.
זה עניין של טעם אישי כמובן, של לב ונשמה. זו המוזיקה שמדברת אליי, ואני משתף אותה אתכם, בתקווה שתגלו שגם בכם היא נוגעת. פחות הפקה, יותר נשמה. יהיו כאן גם תקליטים אלקטרוניים, מלאי סימפולים וסינתיסייזרים, אבל לטעמי הם לפחות מחזיקים בתכונה החמקמקה של יצירתיות וריגוש.
אציג כאן תקליטים עתיקים, המכילים פנינים חבויות, שנעלמו לאורך השנים, או סתם החליקו בין חריצי המודעות התרבותית, ושקעו לתהום נשיה, אבדו מהזכרון.
תפקידי כאן, להחיות, להזכיר, ולהציג לכם, קוראיי היקרים, מוזיקה מדהימה, בלתי נשכחת (ודווקא כזו שנשכחה בתהום הזמן - עדיפה!), מסחררת, מעוררת, משמחת. כזו שעושה חשק לצאת לרקוד בגשם, שצובטת בלב, שמנשקת אותך במצח ושולחת אותך לעוד יום עם חיוך על השפתיים. או כזו שתעורר את הרגש, תצבוט את הלב הקר, ותפעיל את שקיק הדמעות.
לכל פוסט יצורף קישור להורדת התקליט, שיישמר פעיל לזמן רב ככל הניתן.
אשמח לתגובות, בקשות, והערות.


אז מתחילים, והיום - רוני מק'ניר

Ronnie McNeir - Ronnie McNeir

.

















אלבומו הראשון של מק'ניר יצא בשנת 1972 בלייבל RCA, וקרוי בפשטות Ronnie McNeir, כמו גם אלבומו השני, שיצא רק ב-1975. מק'ניר, קלידן מחונן וזמר סול צעיר ומלא רגש, שר ב-Daddy's coming home על פרידה מאישה צעירה, ומנסה להעביר מסר ובקשת סליחה אל ילדו הקטן אותו זנח כשהזוגיות עם אימו התפרקה. בכלל, רוב שירי התקליט עוסקים במערכות יחסים, בשיברן ובניסיונות לחזור  ולהחיות אותן. סיפור הקונספט המקיף את התקליט הוא של מערכת יחסים המנסה להבנות מחדש, ומועברת דרך מעברונים קצרצרים בין חלק מהשירים. דיאלוגים רומנטיים קיטשיים ומעט מצחיקים בין מק'ניר לקים ווסטון לא מפריעים למהלך התקליט, אלא משתלבים בשירים, ומחברים את האלבום למיקשה אחת של סול ופופ נוגע ללב, מרגש, המנוגן ומושר לעילא.
גיטרות רכות, מפוחית, פסנתר, כלי הקשה ומק'ניר ששר ומלווה את עצמו בשני קולות, לעיתים כמעט בספוקן-וורד איטי ומהורהר.
בימים אלו של עליה חדה באחוזי הזוגות המתגרשים בישראל ובתל-אביב, נראה לי שהרבה לבבות שבורים זרוקים בין מעברי החציה של העיר, סדוקים ופגומים הם שוכבים בחצרות הבתים, מחפשים גאולה. התקליט הזה הוא צעד ראשון לא רע בכיוון הנכון.
הנה קישור לאחד השירים הנפלאים בתקליט כמעט מושלם In Summertime:

והנה קישור להורדת התקליט:
https://mega.co.nz/#!JZwXVJgI!HFG7KF690bU703E9smeiVBnXRNZYpEF2bZfoW71kr7g